פרזנטציות
על הפרזנטציות:
פרזנטציה 1:
לקראת הסט הראשון לא כל כך תכננתי משהו ספציפי, וחשבתי שאני פשוט אצא החוצה ואסתובב בשכונה והתחיל לצלם כל מה שאני רואה כמשהו מעניין. בסט הראשון רציתי לצלם בעיקר בשחור לבן עם קצת צבעוניות.
לאחר הפרזנטציה של הסט הראשון הבנתי שלסטים הבאים אהיה חייבת ללכת למקומות היותר נטושים או לפחות למקומות שנראים כאילו שאף אחד לא בא לשם בכדי שאוכל להדגיש את המסר שמאחורי כל תמונה ושכל תמונה תוכל לגעת עם הצופה ולבנות איזה שהוא קשר של רגש וסיפור.
למדתי מסט צילום זה איך לעבוד יותר טוב עם המצלמה, ואיך להביא את הרעיון שיש לי בראש למציאות. עוד דבר שלמדתי הוא שזה בסדר לקחת את הזמן ולא להילחץ אם התמונה לא יוצאת כמו איך שרציתי שהיא תצא ופשוט להמשיך לצלם עד שאני מרוצה מהתוצאה.
לסט הצילום הבא לקחתי לא מעט דברים. בשביל הפעם הראשונה שלי יוצאת ומצלמת באופן מקצועי, עם מצלמה מקצועית , הבנתי כי חשוב לי להוסיף קצת יותר צבע לתמונות הבאות ושלא כל התמונות יהיו בשחור לבן, אלא שיהיה צבעוניות וקצת אופי לכל תמונה. דבר אחר שלקחתי איתי לסט הבא היה איפה לצלם ומתי, הבנתי כי חשוב שאצלם במקומות ציבוריים, שכל יום אנשים עוברים דרכם אך לא שמים לב למה שיש בסביבתם, ולצלם בשעות היותר מאוחרות בכדי שיהיה איזה שהא אווירה מיוחדת בכל תמונה.
הבנתי מההתחלה של הפרויקט הזה שהיא לא תהיה קלה ותיקח ממני מאמצים, זמן, כוחות, וסבלנות, אך עם עבודה קשה והשקעה אוכל להביא את הכל ביחד וליצור משהו מיוחד עם מסר לא רק אישי אלא מסר שכל אחד יוכל לקחת אותו בדרך שלו ומנקודת מבטו.
פרזנטציה 2:
לקראת הסט השני, תכננתי לצלם במקומות יותר מקומיים, הקרובים לביתי. רציתי לראות את המקומות ואת הדברים שבהם אני עוברת כל יום אך לא בהכרח שמה לב אליהם, ולראות אותם בדרך שונה, מצד שונה, מנקודת מבט שונה ולתפוס את אותם הדברים בדרך שכל אחד יוכל לקחת את המשמעות ואת המסר למקום אחר.
הבנתי מהפרזנטציה של הסט הצילום השני שכל מקום יש בו משהו מיוחד שאף אחד לא שם לב אליו, ולא דווקא רק במקום נטוש שאף אחד לא נמצא שם, אלא זה יכול להיות מקומות כמו בית ספר, הבית, הרחוב שאתה הולך דרכו כל יום ועוד. תמיד אפשר למצוא משהו ולגלות משהו חדש בכל אזור שאתה נמצא בו, גם אם כל יום אתה נמצא שם, תמיד יהיה משהו שונה.
למדתי להסתכל יותר על הסביבה שלי, מה שקרוב אליי ולא בהכרח מה שרחוק. גם במקומות הכי קרובים אליך יש את הדברים שהכי יפתיעו אותך, ודברים שלא ציפיתה אליהם.
לסט הצילום הבא לקחתי איתי את הכוחות ומוטיבציה של להסתובב במקומות שאני לא מכירה או פחות מכירה ולקחת את זמני בלראות ולהכיר את הסביבה מקרוב ובאותו הזמן גם לצלם את מקומות אלו.
הבנתי בצילום זה שהמסר יוצא יותר חזק כשהצילום אינו מתוכנן וספונטני.
פרזנטציה 3:
לקראת הסט השלישי, בעיקר תכננתי לחכות ליום גשום ואפור ורק אז לצאת ולצלם לסט. רציתי לתפוס תמונות יותר חשוכות ועמוקות מאשר תמונות עם צבע.
הבנתי מהפרזנטציה של הסט הצילום השלישי שלתמונות היותר חשוכות ועמוקות יש יותר שפה, רגש, מסר ובעיקר סיפור מאחוריהם, ושהם יותר מעניינות ומושכות תשומת לב.
למדתי שאין כזה דבר סתם בצילום. אלא לכל תמונה יש משהו ללמד על, משהו להראות על, ולספר על. מכל דבר אפשר לבנות איזה שהוא סיפור שלא רק מלמד אותנו על הצלם ועל תפיסת עולמו, אלא אפשר גם ללמוד על הצופים בתמונות אלא דרך הצורה שבה הם לוקחים כל תמונה והדרך שהם רואים אותה מנקודת המבט שלהם.
לסט הצילום הבא לקחתי איתי את הרצון של להתרחק עוד יותר ממה שאני רגילה אל ולשחק אם התמונות ולנשות דברים חדשים מבחינת הצבעים והדברים שארצה לצלם בתקווה שהסט הבא יהיה קצת שונה מהסטים האחרים.
הבנתי על הצילום הזה שאני עוד לא הגעתי ליכולת המלאה שלי ושכן יש מה לשפר. התחלתי להבין שחשוב להוסיף צבע לתמונות גם אם התמונות הם חשוכות ועמוקות מנקודת המבט שלי, עדיין צריך שיהיה אור וצבעוניות בכדי ליצור עוד יותר חיבור אם הצופים בהם.
פרזנטציה 4:
לקראת הסט הרביעי, בעיקר תכננתי לצאת למקומות יותר רחוקים ולצלם את הדברים שמשכו לי את העין ושעניינו אותי. רציתי לצלם באור יום ולהכניס כמה שיותר צבע לתמונות, משהו שלא עשיתי בסטים האחרונים. לסט הזה היה לי רעיון שונה של איך לתפוס כל תמונה, אילו גווני צבע להשתמש ולחפש, ומה בכלל לצלם.
הבנתי מהפרזנטציה של הסט הצילום הרביעי שהתמונות היותר חשוכות הם לא בהכרח מביאות יותר מסר או רגש ואין בהם יותר עומק וסיפור מאשר תמונות אם יותר צבע, אלא לכל תמונה יש את היופי שלה לא משנה אם היא צבעונית או חשוכה, אם הצבעים בה יותר בהירים ויפים או קהים ואפלים.
למדתי שאין כזה דבר יותר מידי בתמונה, אם זה יותר מידי צבעים, פריטים, תאורות ועוד, וזה הדבר היפה בצילום. אפשר להכניס לתוך הפריים מה שרוצים ולשחק אם התמונה כמה שרוצים ועדיין יהיה איזשהו מסר וסיפור ממנה, וכל אחד יכול להבין את המסר בצורות שונות.
לקחתי איתי לסט הצילום הבא את מה שלמדתי מסט הצילום הזה. ולא לפחד אם התמונה לא יוצאת כמו איך שציפיתי או דמיינתי שהיא תצא כי אפשר תמיד לשחק, לשנות, לתקן, להוריד ולהוסיף דברים, ואין כזה דבר תמונה גרועה, מכל תמונה שלא יוצאת טובה או מכל טעות שנעשית במהלך התמונה אפשר תמיד ללמוד ממנה ואיך להשתפר לפעם הבאה, מה לקחת איתך ומה לא, מה לשים לב אל, ואיך למנועה מאותה הטעות או למנוע לצלם תמונה פחות איכותית וככה גם לצמוח מטעויות אלו.
הבנתי על הפרויקט שזה תהליך ארוך שלוקח המון זמן, עבודה, והשקעה. אין כזה דבר לצלם את כל התמונות ביום אחד ולסיים אם זה, אלא צריך לחשוב על כל פרט קטן, על הצבעים, על מה שרוצים להכניס לפריים, על המסר, על המיקום של התמונה, ועוד. מתמונה לתמונה תמיד לומדים משהו חדש, מגלים משהו חדש, מבינים משהו חדש, ומשתפרים יותר ויותר עם כל תמונה שמצלמים. לוקח זמן עד שמבינים איך להשתמש במצלמה ולשלוט בה, איך לערוך, ואיזה שפה רוצים להשתמש בכל תמונה.